תפריט
בשנים האחרונות הובלתי וניהלתי פרויקטים רבים בתחומי הסייבר, החלל והביטחון הלאומי עבור גופים ממשלתיים שונים.
הפרויקטים כללו ביצוע מחקרים השוואתיים באמצעות איסוף נתונים ממגוון רחב של מקורות, ניתוחם וגיבוש תובנות והמלצות לצורך קבלת החלטות.
שימוש באמצעים ביומטריים לזיהוי פנים הוא סוגיה מורכבת, המייצרת בשנים האחרונות שיח ציבורי רחב הכולל עמדות רבות ומנוגדות. זאת, בשל היתרונות והחסרונות המשמעותיים הגלומים בשימוש באמצעים אלו: מחד, השימוש בטכנולוגיה מתקדמת זו עשוי לשפר באופן משמעותי את יכולתם של גופי אכיפת חוק לשמור על הסדר הציבורי, לרבות במקרים חמורים של פגיעה בגוף; מאידך, פעילות זו, כשהיא נעשית באופן בלתי מבוקר, עלולה לפגוע בזכותם של האזרחים לפרטיות וליצור אפליה בין קבוצות אזרחים שונות. זאת, לאור מחקרים שונים שהציגו הטייה בשיעורי הזיהוי לרעת קבוצות אוכלוסייה מסויימות (כגון מיעוטים אתניים). סקירה זו בוצעה לבקשת היחידה להזדהות ויישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, במטרה לרכז מידע אשר יסייע לגיבוש עמדתה לקראת אסדרת נושא זיהוי הפנים במרחב הציבורי בישראל.
בשנים האחרונות גברה התלות האנושית בתשתיות החלל, בייחוד במהלך מגפת הקורונה, שהדגישה את התלות בתקשורת ובאינטרנט מבוססי לוויינים. במקביל, מדינות רבות זיהו את החלל כזירת לחימה פוטנציאלית ואף אפיינו את האתגרים לביטחון הלאומי הנובעים מכך. המחקר בחן וניתח את איומי הסייבר האפשריים על מערכות חלל ואת הדרכים להתמודד איתם.
בעשור האחרון התפתח מאוד תחום ה-New Space, עם כניסתן של חברות חלל מסחריות לתחום החלל, שעד אז נחשב לתחום שרק ממשלות פועלות בו. המחקר הציג את ההתפתחויות בתחום ובחן את מאפייניהן של החברות הפועלות בו.
בשנים האחרונות התפתח מחסור חמור בכוח אדם מיומן בתחום הסייבר, וההערכות מדברות על מחסור של מיליוני משרות בתחום. המחקר בחן בצורה השוואתית את ההשקעות המדינתיות בתחום הכשרת כוח אדם בסייבר, הציג את הדרכים שבאמצעותן מתמודדות המדינות השונות עם הפער הקיים בתחום והצביע על שיטות ודרכי פעולה מומלצות.
מבצעי השפעה במרחב הסייבר הפכו לשיטת פעולה נפוצה מאוד בשנים האחרונות, בייחוד על ידי מדינות המעוניינות להשפיע על דעת הקהל במדינה יריבה. המחקר בחן את השיטות העיקריות שבהן מדינות הוציאו לפועל מבצעי השפעה המשולבים בטכניקות מתחום לוחמת הסייבר, וניתח את המענים – המדינתיים והמסחריים – שפותחו להתמודדות עימם.
בשנים האחרונות ערכו מדינות מובילות – בהן ארצות הברית, בריטניה ויפן – שינויים בתפיסותיהן האסטרטגיות ובמאפייני בניין הכוח שלהן בתחום הסייבר. התוצאה המסתמנת משינויים אלה היא שמדינות פועלות לחזק את יכולות הסייבר שלהן ואת האסטרטגיות שיאפשרו להן להפעיל כוח במרחב הסייבר בדרך נחושה יותר מאשר בעבר. המחקר בחן את המגמה שהתפתחה בקרב מדינות המערב, שעיקרה מעבר מגישה נורמטיבית לגישה פרו-אקטיבית ויישומית, הנשענת על תפיסה מסוימת של הנורמות המקובלות, גם ללא השגת קונצנזוס בינלאומי.