פרויקטים

בשנים האחרונות הובלתי פרויקטים רבים בתחומי הסייבר, החלל והביטחון הלאומי עבור גופים ממשלתיים שונים.

satellite-transmits-signal-earth

איומי סייבר על מערכות חלל – יצירת תשתית ידע

בשנים האחרונות גברה התלות האנושית בתשתיות החלל, בייחוד במהלך מגפת הקורונה, שהדגישה את התלות בתקשורת ובאינטרנט מבוססי לוויינים. במקביל, מדינות רבות זיהו את החלל כזירת לחימה פוטנציאלית ואף אפיינו את האתגרים לביטחון הלאומי הנובעים מכך. המחקר בחן וניתח את איומי הסייבר האפשריים על מערכות חלל ואת הדרכים להתמודד איתם.

astronaut-in-futuristic-spaceship-watching-space-through-a-large-window-elements-of-this-image-furnished-by-nasa-min

New Space – החלל החדש

בעשור האחרון התפתח מאוד תחום ה-New Space, עם כניסתן של חברות חלל מסחריות לתחום החלל, שעד אז נחשב לתחום שרק ממשלות פועלות בו. המחקר הציג את ההתפתחויות בתחום ובחן את מאפייניהן של החברות הפועלות בו.

businessman-using-digital-padlock-secure-his-datas-3d-rendering

מצב ההון האנושי בתחום הגנת הסייבר בעולם: פערים ודרכי התמודדות

בשנים האחרונות התפתח מחסור חמור בכוח אדם מיומן בתחום הסייבר, וההערכות מדברות על מחסור של מיליוני משרות בתחום. המחקר בחן בצורה השוואתית את ההשקעות המדינתיות בתחום הכשרת כוח אדם בסייבר, הציג את הדרכים שבאמצעותן מתמודדות המדינות השונות עם הפער הקיים בתחום והצביע על שיטות ודרכי פעולה מומלצות.

3d-social-media-digital-marketing-campaign-concept-with-blue-background-rendered

התמודדות מדינתית עם מבצעי השפעה

מבצעי השפעה במרחב הסייבר הפכו לשיטת פעולה נפוצה מאוד בשנים האחרונות, בייחוד על ידי מדינות המעוניינות להשפיע על דעת הקהל במדינה יריבה. המחקר בחן את השיטות העיקריות שבהן מדינות הוציאו לפועל מבצעי השפעה המשולבים בטכניקות מתחום לוחמת הסייבר, וניתח את המענים – המדינתיים והמסחריים – שפותחו להתמודדות עימם.

bigstock-Computer-Class-7584270

ביטחון סייבר מדינתי: בין גיבוש נורמות לגישה פרו-אקטיבית

בשנים האחרונות ערכו מדינות מובילות – בהן ארצות הברית, בריטניה ויפן – שינויים בתפיסותיהן האסטרטגיות ובמאפייני בניין הכוח שלהן בתחום הסייבר. התוצאה  המסתמנת משינויים אלה היא שמדינות פועלות לחזק את יכולות הסייבר שלהן ואת האסטרטגיות שיאפשרו להן להפעיל כוח במרחב הסייבר בדרך נחושה יותר מאשר בעבר. המחקר בחן את המגמה שהתפתחה בקרב מדינות המערב, שעיקרה מעבר מגישה נורמטיבית לגישה פרו-אקטיבית ויישומית, הנשענת על תפיסה מסוימת של הנורמות המקובלות, גם ללא השגת קונצנזוס בינלאומי.

דילוג לתוכן