הדברים נאמרו על רקע מספר אירועים שהתרחשו בשבועות האחרונים ככל הנראה כחלק מהמערכה בין איראן וישראל, ביניהם תקיפה סייבר נגד מערכות כריזה בישראל; תקיפה נגד חברות לייצור פלדה באיראן, ועוד.
אז מה זו ה-"הרתעת סייבר" שעלתה שוב לכותרות? והאם היא באמת אפשרית?
כמו רוב הדברים בחיים – התשובה היא: "זה תלוי" (ובלי שום קשר לפוליטיקה).
כדי לענות על השאלה כדאי להזכיר רגע מה המשמעות של "הרתעה" ואיך היא באה לידי ביטוי כשמדובר במבצעי סייבר בין מדינות.
חוקרות וחוקרים רבים עוסקים בשאלה הזו, וישנן זוויות ראייה שונות שנעות מ-"הרתעה בסייבר אינה אפשרית" ל-"שינוי משמעות ההרתעה".
אלו כמה מהתובנות המרכזיות:
הרתעה –
הרתעה היא מונח ותיק שסייע רבות להבנת המצב שנוצר בין ברית המועצות לבין ארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה.
מטרת ההרתעה היא למנוע מהיריב שלי לפעול באגרסיביות נגדי, קרי למנוע את ביצועה של פעולה לא רצויה.
כדי שתתקיים הרתעה דרושים שלושה תנאים:
(1) לגורם המרתיע יש יכולת מוכחת לגבות מחיר;
(2) האיום שלו נתפס כאמין;
(3) יש אפשרות להעביר מסר לצד השני בדבר שני התנאים הקודמים – היכולות והכוונות.
הרתעת סייבר –
כשמדובר בתקיפות סייבר, הועלתה הטענה שלא ברור כיצד אפשר ליצור הרתעה בתחום זה, מכיוון שלא תמיד ידוע מי היריב וכיצד אפשר להרתיע אותו.
חוקרים טוענים כי במרחב הסייבר פוחתת חשיבותה של ההרתעה וכי מדינה איננה יכולה לבסס את אסטרטגיית ההגנה שלה על הרתעה.
מכיוון שמרחב הסייבר אינו מרחב צבאי ביסודו אלא מרחב אזרחי שהדינמיקה שבו שונה מזו המצויה במרחב הצבאי המסורתי, קשה מאוד לערוך הקבלה בין ההרתעה כפי שנהוג לחשוב עליה מתקופת המלחמה הקרה לבין הרתעה בסייבר.
יש חשיבות רבה ליצור הרתעה, אך משמעותו של המונח משתנה במרחב הסייבר, ולכן יש לבחון בחינה מעמיקה את המשמעות החדשה ויש לבחון שוב גם את נחיצותה של ההרתעה.
לדוגמה: האם מטרת ההרתעה היא למנוע מהיריב לתקוף תקיפת סייבר? או
למנוע ממנו להוציא לפועל תקיפה קינטית? ואיך יודעים שההרתעה הצליחה?
במחקר שלי מצאתי שמדינות משיגות יתרונות לא מבוטלים כאשר הן בוחרות לחשוף תקיפות סייבר.
אחד מהם הוא יצירת הרתעה – עצם החשיפה של הפעולה יש בה כדי לסייע להעביר מסר הרתעתי לצד שהותקף ולהפחית את הסיכוי שיבחר להגיב תגובה נגדית.
