על ניסיונות ליצור "שלום" במרחב הסייבר #4

שיתוף:

איך חוקרים את תחום לוחמת הסייבר? מה בסיס הידע שיאפשר להבין את המציאות המשתנה? ואיך מדינות יכולות להגיע להסכמות על נורמות וכללי פעולה בזירה הבינ"ל כשנראה שכל אחת יכולה לעשות כמעט כל מה שהיא רוצה בלי "להיענש"?

הוזמנתי לכתוב פרק בספר שעוסק בסוגיות האלו מתוך הבנה שהיום עימותי סייבר הם מצב נתון כחלק מהיחסים הבינ"ל וכך יש להבין אותם. הספר כולל מגוון רחב של נושאים כמו דפוסי פעולתם של השחקנים המרכזיים, לוחמת פרוקסי, הטעייה והונאה בסייבר, ועוד.

הפרק שלי ושל שותפתי לכתיבה יעסוק בצד המשלים וה-"אופטימי" יותר – כיצד אפשר להגיע להסכמים וליצור כללי התנהגות ונורמות מקובלות לפעולה במרחב הסייבר.

בשבועות הבאים אמשיך לשתף בתובנות ממחקרים בנושא (בכל זאת יש פרק לכתוב), שאני מקווה שיהיו רלוונטיות גם "בעולם האמיתי" 🙂

Look south: challenges and opportunities for the ‘rules of the road’ for cyberspace in ASEAN and the AU


עד לאחרונה עיקר המאמצים ליצירת הסכמות לגבי דרכי פעולה מקובלות במרחב הסייבר בוצעו בין שני "גושים" של מדינות – המערב בהובלת ארה"ב ואירופה מצד אחד, ומהצד השני סין ורוסיה שהובילו את "הגוש" השני.

בין שני הגושים היו אי הסכמות בנושאים כמו – ריבונות במרחב הסייבר, מה נחשב אקט של לוחמה במרחב הסייבר ועוד.

בשנים האחרונות נעשים מאמצים אזוריים לקדם הבנות בתחום באמצעות שני ארגונים – ASEAN ארגון מדינות דרום מזרח אסיה (Association of Southeast Asian Nations) והאיחוד האפריקאי.

המחברים דנים בחשיבות הרבה של ארגונים אזוריים כאלו, בייחוד בנושא כמו יצירת כללי התנהגות ונורמות לפעולה מקובלת במרחב הסייבר, שהם צופים שייקח עוד זמן רב להגיע להסכמות בנושא.

המחברים מנתחים לעומק ארבע מדינות – אינדונזיה, קניה, סינגפור ודרום אפריקה בשנים 2021-2019 שבהן התקיים הסבב הראשון של הדיונים באו"ם במסגרת קבוצת העבודה הפתוחה ה-Open Ended Working Group.

הם טוענים כי חוסר שוויון בהתפתחות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) וגם הבדלים כלכליים, חברתיים ופוליטיים הובילו לגיבוש תפיסות שונות של האיומים ולמשמעות שונה של ביטחון סייבר וכתוצאה קשה עוד יותר להגיע להסכמות.

בעוד שמדינות ASEAN אימצו חלק מהעקרונות שהוצגו בקבוצת המומחים של האו"ם, האיחוד האירופאי לא אימץ אותם וחלק ממדינות אפריקה לוקחות חלק בתהליכים נפרדים לגיבוש נורמות להתנהגות מדינתית במרחב הסייבר.

כדי להתגבר על האתגרים האזוריים, החוקרים מציעים למדינות ASEAN ולמדינות האיחוד האפריקאי להרחיב את שיתופי הפעולה שלהן עם מדינות או קבוצות מדינות בעלות רמת גבוהה יותר של "בשלות סייבר" והם אופטימיים לגבי הסיכויים לשתף פעולה עם ההתקדמות המאמצים באו"ם.

לדעתי זהו מאמר חשוב בגלל שהוא מתייחס למה שמכונה במחקר ה-"דרום הגלובלי" שפעמים רבות לא זוכה להתייחסות מחקרית, ובייחוד בתחום הסייבר שנחשב לזירת לוחמה בין המעצמות, כשבפועל הרבה מאוד פעילות מתרחשת בחלקים אחרים של העולם.
השבוע התחדשו הדיונים באו"ם ויהיה מעניין מאוד לראות לאן הדברים יתפתחו.

קישור למאמר – 

https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/23738871.2021.2011937

More Posts

דילוג לתוכן