במשך הרבה זמן היה נהוג לחשוב שתקיפות סייבר שייכות לעולם החשאי, ושלמדינות אין אינטרס לחשוף תקיפות ולדבר עליהן בפומבי. האם התפיסה הזו עדיין נכונה? במאמר

בפעם הראשונה הקלטנו את כל הפרק ביום שבו החלה הסופה הגדולה בקליפורניה והתקשורת נקטעה, אז לא הייתה ברירה והיינו צריכים להקליט שוב 😀 אז על

בשבועות הקרובים הממשל האמריקני צפוי לפרסם אסטרטגיה לאבטחת סייבר של תשתיות לאומיות קריטיות. בפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקנית זו תהיה אסטרטגיה כוללת שתכלול רגולציה מחייבת ולא

מה נכלל בהיסטוריה הזו וממתי בכלל מתחילים "לספור"? פרויקט חדש בשם Cyber Conflict History בהובלת ג'ייסון היליי מאוניברסיטת קולומביה החל לחשוף סיפורים מרתקים. הראשון מביניהם

במאמר חדש מנתח ד"ר הרב לין (שזכיתי שיהיה המנטור שלי בסטנפורד) את תקיפות הסייבר הידועות שביצעה רוסיה נגד אוקראינה מאז פרוץ המלחמה. בין השאלות שעולות

עד לפני לא המון זמן, מבצעי סייבר התקפיים נחשבו למבצעים מסווגים מאוד שכמעט אסור היה לדבר עליהם. ציטוט מעניין של הגנרל מייקל היידן, לשעבר ראש

לפני כמה שבועות פרסם מכון המחקר האמריקני Council on Foreign Relations דו"ח שהציג את ממצאי העבודה של כוח משימה ייעודי שעסק במצבו של האינטרנט העולמי

בחודש שעבר השתתפתי בשולחן עגול עם ה-Chief Information Officer של משרד ההגנה הגרמני. דיברנו על השימוש הצבאי בטכנולוגיות דיגטליות, סייבר, לוחמת מידע, חדשנות, הטמעת השימוש

ידוע שחתול הוא חיה חכמה, ועכשיו מסתבר שהוא יכול ללמד אותנו גם כמה שיעורים חשובים בהגנת סייבר. בסרטון קצר מסביר ד"ר הרב לין מסטנפורד (שזכיתי

 זו הייתה אחת השאלות הראשונות ששאלו אותנו בסדנה לתכנון ועיצוב קורס בסטנפורד (שהתקיימה בחודשים הכי “פחות” עמוסים להורים שידועים גם כ-יוני ויולי, מזל שלא באוגוסט…).

ביולי האחרון חוותה אלבניה שורת תקיפות סייבר שפגעו פגיעה קשה בתפקוד התקין של שירותי הממשל (על הקשר לישראל ולמערכת הסייבר בין ישראל לאיראן והחיבור לאירוע

ההכרזה של מארק צוקרברג בשנה שעברה, הפכה ליריית הפתיחה של המירוץ על הובלת המטאוורס שבו משתתפות ענקיות הטק. במירוץ צצות עשרות פלטפורמות אשר לכל אחת

מתי מדינות מחליטות לא להוציא לפועל תקיפת סייבר? מדי כמה ימים מדווחים בחדשות על תקיפות סייבר שהתרחשו ולפעמים נראה שהן הפכו לדבר שבשגרה. המחבר טוען

איך חוקרים את תחום לוחמת הסייבר? מה בסיס הידע שיאפשר להבין את המציאות המשתנה? ואיך מדינות יכולות להגיע להסכמות על נורמות וכללי פעולה בזירה הבינ"ל

איך חוקרים את תחום לוחמת הסייבר? מה בסיס הידע שיאפשר להבין את המציאות המשתנה? ואיך מדינות יכולות להגיע להסכמות על נורמות וכללי פעולה בזירה הבינ"ל

איך חוקרים את תחום לוחמת הסייבר? מה בסיס הידע שיאפשר להבין את המציאות המשתנה? ואיך מדינות יכולות להגיע להסכמות על נורמות וכללי פעולה בזירה הבינ"ל

איך חוקרים את תחום לוחמת הסייבר? מה בסיס הידע שיאפשר להבין את המציאות המשתנה? ואיך מדינות יכולות להגיע להסכמות על נורמות וכללי פעולה בזירה הבינ"ל

הדברים נאמרו על רקע מספר אירועים שהתרחשו בשבועות האחרונים ככל הנראה כחלק מהמערכה בין איראן וישראל, ביניהם תקיפה סייבר נגד מערכות כריזה בישראל; תקיפה נגד

לפני שבועיים השתתפתי בשולחן עגול של מכון המחקר שלי בסטנפורד בשיתוף חברות פרטיות בכנס RSA בסן פרנסיסקו. הנושא היה קידום חדשנות מול הצורך לשמור על

בשבוע שעבר השתתפתי בסדנה שנערכה באונברסיטת סטנפורד בנושא מנטורינג. בסדנה דיברנו על – מהי דמות המנטורית? מהם דפוסי התקשורת שלנו וחשיבותם להצלחת התהליך, הגדרת מטרות

** פוסט שני מתוך סדנת המנטורינג שהשתתפתי בה בסטנפורד לפני שבועיים. תקשורת היא הבסיס לקשרים בין בני האדם.  ההבנה שלכל אחד ואחת מאיתנו יש דפוסי

ב-24 בפברואר, ביום הפלישה הרוסית לאוקראינה, הופרעו שירותי התקשורת הלוויינית של החברה האמריקנית Viasat שמספקת שירותי תקשורת למדינות באירופה – וביניהן אוקראינה. כתוצאה מכך, עשרות

לפני יומיים שמעתי הרצאה מרתקת של ד"ר אוריאנה מאסטרו בסמינר בסטנפורד בנושא התעצמותה הצבאית של סין. טענתה המרכזית הייתה שחשוב להבין ש-"סין עושה דברים אחרת".

ביום חמישי האחרון זכיתי להקשיב מקרוב לנאום של הנשיא לשעבר ברק אובמה באוניברסיטת סטנפורד. הנאום היה חלק מיום עיון בנושא מאבקן של דמוקרטיות בדיסאינפורציה ומקומן

מי שמכיר אותי יודע עד כמה חשוב לי שהמחקר שלי יהיה מוכוון מדיניות ורלוונטי למה שקורה בעולם האמיתי. לפני שבועיים הייתה לי הזכות להשתתף יחד

על רקע המתיחות לאור פלישה רוסית אפשרית לאוקראינה נמשכות גם תקיפות הסייבר על המדינה: בסוף השבוע האחרון חוותה אוקראינה גל נוסף של תקיפות סייבר, בעיקר

בסוף השבוע האחרון דווח על תקיפות סייבר רחבות היקף שפגעו בכ-70 אתרים ממשלתיים באוקראינה והובילו להשבתת שירותים ממשלתיים. התקיפות גרמו לכך שאתרים רבים לא פעלו

בשנה האחרונה מדינות רבות החלו להתייחס לאיום הכופרה כאיום שאינו רק פיננסי או נחלתו של המגזר הפרטי, אלא כאיום על הביטחון הלאומי והבין-לאומי, שמצריך התייחסות

מחקר חדש* מציג את האפשרות שבעתיד לוויינים פעילים בחלל ישמשו לביצוע תקיפות סייבר זה נגד זה. הטענה המרכזית היא שבעבר תרחיש שכזה היה נשמע בלתי

בשבוע שעבר פרסם הבית הלבן מדיניות להגנה על מערכות חלל מפני תקיפות סייבר. המטרה המרכזית היא קביעת תנאים ברורים לאבטחת סייבר של מערכות חלל, הכוללות